כאשר מדברים על התמכרות, אנו נוטים להתייחס יותר להתמכרות לסמים, אלכוהול או הימורים, מבלי להבין שכל אחד מאתנו עלול לסבול מהתמכרות בדרך זו או אחר. כך למשל, התמכרות לתרופות מרשם נפוצה למדיי בעולם המערבי שבו פשוט אין לנו זמן לחלות. מה שמתחיל בתור נטילת תרופת מרשם רגילה, הופך בסופו של דבר להתמכרות רצינית. בעמותת מכורים מחלימים מציעים פתרון לסוגי מכורים שונים, וביניהם גם לכאלה שהתמכרו לתרופות.
התמכרות לתרופות מרשם – באילו סוגים מדובר
כאשר מדברים על התמכרות לתרופות מרשם, מתייחסים בדרך כלל ל-3 סוגי תרופות עיקריים:
- תרופות הרגעה – תרופות השייכות בדרך כלל לקבוצת הבנזודיאזפינים או הברביטורטים. על פי רוב, הרופא רושם אותן למטופל אשר סובל ממצבים של חוסר שקט, חרדה או מחסור בשינה.
- תרופות ממריצות – תרופות אשר יוצרות מעין תחושה של אופוריה כמו קונצרטה או ריטלין. הן נועדו לטפל בתסמינים של תיאבון מוגבר, הפרעות קשב וריכוז או מצב של ערנות נמוכה.
- משככי כאבים – מדובר בתרופות שמכילות קודאין או תרופות מקבוצת התרופות האופיאטיות. הן ניתנות למטופלים במצבים של כאבים כרוניים, ביצוע פרוצדורה רפואית או במקרה של פציעה חמורה.
שימוש תכוף בתרופות אלה מוביל בסופו של דבר להגדלת המינון שלהן. וככל שהמינון עולה, כך התלות בהן גוברת.
ההכרה בבעיה ודרכי הטיפול
לא קל למטופלים להודות שהם מכורים לתרופות המרשם. עקב זאת, הם נמנעים מלפנות לעזרה וחיים בתחושה שיוכלו להפסיק עם נטילת התרופות ברגע שיחפצו בכך. אך כאשר המטופל מכיר סוף כל סוף בבעייתו, הוא יוצא לדרך ומתחיל בתהליך המתפצל לשלושה מישורים עיקריים. הראשון ביניהם הוא טיפול תרופתי. תרופות הגורמות להשפעה דומה לזו של התרופה הממכרת ועשויות לסייע בהליך הגמילה. הרופא רושם את התרופות האלה ומפחית את מינונן בהדרגתיות.
המישור השני הוא המישור הפסיכולוגי, כאשר במהלכו רוכש המטופל כלים להתמודדות עם ההתמכרות שלו. מדובר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי המקנה כלים משמעותיים שנועדו לאפשר לאדם לשלוט בעצמו ובגופו. ולבסוף, המישור האחרון הוא התמיכה שמקבל האדם ממשפחתו. במקרים רבים המשפחה היא שמביאה את המטופל למוסד הגמילה ותומכת בו לאורך כל התהליך המורכב.
